פוסט על צמיחה לטו-בשבט

טו בשבט, לפני הכל בשבילי, הוא חג המסמל צמיחה, מתוך מחשבה לטווח ארוך.

כמה אמונה אדם צריך בשביל להשקיע במשהו שיתן פרי רק במקרה הטוב רק עוד 6-7 שנים.
ועדיין מאות שנים נשמר המנהג היפה הזה.

 כמה תענוג מספקים לנו הפירות המתוקים שצמחו על אותו העץ, כעבור אותם השנים.

אילו שתילים אתם שותלים היום?

האם אתם אנשי הנבטים – שרוצים לאכול כאן ועכשיו?
האם אתם מוכנים רק טיפה להשקיע, בכוונה לקבל איזה ירק עונתי?
או אולי כמו האילנות אתם מבינים שבכדי לקבל את הפרי הטעים, האיכותי באמת. צריך לבנות תשתית מסודרת, שורשים, גזע עלים ופרחים, שיהפכו בהמשך לפירות הטובים באמת?
אז מה האילן שלכם לשבע שנים הבאות?

סרטון ראשון במסע לצמיחה, לא מושלם, קצת מתרגשת, קצת מתבלבלת. ועדיין לא נותנת לדברים הקטנים לעצור אותי.